פסק-דין בתיק ת"ג 39217-12-11

1.         המבקש הגיש בקשה לשינוי גילו הרשום. לדבריו במקום שנת הלידה: 00.00.1951 אשר רשומה בתעודת הזהות ובמרשם האוכלוסין, הוא מבקש כי ירשם תאריך הלידה 15.3.1949.

קרי, המבקש עותר לקבוע כי גילו מבוגר יותר בכשנתיים ימים מהגיל המופיע במרשם. 

2.         במסגרת ההוכחות נחקרו המבקש ואם-המבקש על תצהיריהם, ובתום הדיון ב-20.6.12, סיכמו טיעוניהם בעל פה ב"כ הצדדים.

טיעוני המבקש

3.         לטענת המבקש כאשר עלה לישראל מאתיופיה בשנת 1984 נרשם תאריך הלידה שלו כשנת 1951, אולם לדבריו התאריך שגוי. למבקש לא ידוע על סמך מה נעשה הרישום לגבי גילו.

4.         לטענת המבקש כאשר קיבל את תעודת הזהות שלו הבין כי נרשמה שנת לידה לא נכונה, אולם פקידי משרד הפנים לא הסכימו לתקן הרישום ללא הליך משפטי ולאחר שאז לא עבד לא טיפל בכך (ס' 2 לבקשה).

בחקירתו מסר המבקש, כי אמנם גילה כי התאריך שגוי כשקיבל את תעודת הזהות, אולם רק לאחרונה החליט לטפל בכך.

5.         לטענת המבקש הפרש הגילאים הרשום בינו לבין אחיו, ובין האחים עצמם, ובפרט לגבי אחותו, איננו הגיוני.

6.         לטענת המבקש הוריו מסרו לו את תאריך הלידה המדויק, הם עדיין בחיים והם יודעים מידיעה אישית את תאריכי הלידה של ילדיהם.

7.         תחילה צורף לבקשה מסמך שנטען כי מהווה הסבר לתאריכים בלוח שנה אתיופי לעומת לוח גרגוריאני, ברם בהמשך הסתבר כי מדובר במסמך כללי, שאיננו מתייחס פרטנית למבקש, אינו מהווה חוות דעת מומחה, ב"כ המבקש ביקשה למוחקו והוא נמחק.

            טיעוני המשיבה

8.         לטענת המשיבה (מדינת ישראל, ב"כ היועמ"ש) באמצעות הפרקליטות, המבקש לא עמד בדרישות הפסיקה והחוק: המבקש לא הרים את הנטל הפוזיטיבי להוכיח כי הגיל המבוקש הוא הנכון, וכן לא הגיש ראייה נגטיבית להוכיח כי הגיל הרשום איננו הגיל הנכון.

9.         לטענת המדינה בתצהירו של המבקש, וכן במסמכים בתיק משרד הפנים, אין כל ראייה אשר יש בה כדי להוכיח באופן פוזיטיבי, כי תאריך הלידה לו עותר המבקש הוא תאריך נכון.

יתרה מכך, המבקש הצהיר בעבר בכל המסמכים במרשם האוכלוסין כי גילו הוא אכן הגיל הרשום בתעודת הזהות.

10.        בנוסף טוענת הפרקליטות כי המבקש גם לא הרים את הנטל בהבאת ראייה             נגטיבית, ולא הביא כל תימוכין לכך ששנת הלידה הרשומה הינה שגויה, כך גם לא סיפק תמיכה חיצונית להסבר מדוע נרשמה שנה שגויה. בנוסף, אף שטען המבקש כי בארץ לידתו לא היו נהוגים מסמכי רישום, ברם בתיק של המבקש במשרד הפנים מופיע כי הוא עלה עם דרכון ואשרה שהונפקו באתיופיה, שיתכן ויכולים להעיד על תאריך לידתו האמיתי, אך המבקש בחר שלא להציגם.

11.        יתרה מכך, הבקשה הוגשה בשיהוי רב מאד, של 39 שנים, ואין בה אף ראשית הסבר הולם וראוי לאי הגשתה במשך שנים רבות.

12.        שינוי הגיל למבקש יכול ויביא להקדמת פרישתו בכשנתיים ימים, על המשמעות הכספית הכרוכה בכך, ברם המבקש לא צירף את המעסיק כצד לבקשה. כן יכול ותוקדם בהתאם קצבת הזקנה.

13.        המבקש לא סיפק תשתית ראייתית מוצקה, ולא הראה כי מאזן ההסתברויות נוטה לטובתו. המבקש הסתמך על תצהירי אביו ואימו, אולם את האב לא הביא להעיד על תצהירו, ואילו האם העידה כי למעשה היא לא זוכרת כמעט דבר לעניין תאריך לידת המבקש. יש סתירה לגבי הפרשי הגילאים שנטענו ע"י אימו של המבקש, וע"י המבקש עצמו, והתאריך המבוקש על ידו נבחר באקראי. 

כך גם התעודות הציבוריות הנמצאות בידי המשיבה, מראות אחרת מטענת המבקש.